פרטי המשרה
אחד הכלים הנפוצים והמסוכנים ביותר שבהם משתמשים מעסיקים במגזר העסקי ובתעשיית ההייטק כדי לחמוק מתשלום מדויק על עבודה מאומצת הוא מנגנון התשלום המכונה שעות נוספות גלובליות. על פי מודל זה, המעסיק משלם לעובד תוספת שכר חודשית קבועה מראש שאמורה לכסות את כלל עבודתו מחוץ לשעות הרגילות, ובכך הוא מנסה לקנות שקט תעשייתי ולהימנע מחישוב פרטני ומדוקדק בסוף כל חודש. ואולם, הפסיקה האזרחית בבתי הדין לעבודה קבעה סדרה של תנאים קשוחים ובלתי מתפשרים להכשרת מודל זה, וקבעה כי אם התוספת הגלובלית נופלת בערכה הכספי מסכום השעות הנוספות שהעובד ביצע בפועל בשטח, הרי שמדובר בהסדר לא חוקי המקפח את העובד בעליל. יתרה מכך, מעסיקים רבים נופלים במלכודת של עצמם כאשר הם אינם מפרידים בתלוש השכר בצורה גרפית וברורה בין שכר היסוד לבין רכיב השעות הנוספות הגלובליות, מצב משפטי המאפשר לעורך הדין של התובע לטעון כי התוספת הגלובלית היא למעשה פיקציה מוחלטת המהווה חלק אינטגרלי משכר היסוד עצמו. כאשר טענה אסטרטגית זו מתקבלת באולם הדיונים, התוצאה הכלכלית עבור המעסיק היא קטסטרופלית, שכן בית הדין מחשב מחדש את תעריף השעה הבסיסי של העובד לפי השכר הכולל הגבוה, ופוסק לעובד תשלום עצום בגין כל שעה ושעה נוספת שביצע לאורך שנות עבודתו הרבות, תשלום אשר מגיע בקלות לסכומי עתק ומעביר הון עצום מכיסו של המעסיק המנצל ישירות אל חשבון הבנק של הלקוח. להמשך המאמר היכנסו בתגובה הראשונה.
הגשה ישירה כבויה
וואטסאפ
דווח על ספאם
